ביהמ"ש לעניינים מנהליים מוסמך ליתן צו לפי פקודת בזיון בית משפט

הרקע לבקשה וטענות הצדדים:

בפני בקשה למתן צו לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט ובה מתבקש ביהמ"ש לעניינים מנהליים לכפות על המשיבים לציית להוראות פסק הדין של בימ"ש זה מיום 26.7.05 וכן להוראות פסק הדין של בית המשפט העליון מיום 13.12.06 בערעור שהגישו המשיבים על פסק הדין של בימ"ש זה. אפרט להלן בקצרה את ההליכים המשפטיים שהתנהלו בעניין זה.

העותרת/מבקשת הינה מוסד המנהל תוכניות ללימוד טניס לילדים ונוער, הפועל ללא כוונת רווח והמקים מרכזים להוראת ספורט הטניס במקומות שונים בארץ. העותרת הגישה עתירה כנגד המשיבים בטענה כי המועצה המקומית סאג'ור וראש המועצה מונעים את השלמתו, הקמתו ופתיחתו של מרכז הטניס שנבנה במקום תוך מניעת העברת תקציבים ייעודיים למטרה זו ממשרד השיכון אל העותרת ואינם מאפשרים גם את השלמת סלילת הכביש אל האתר. ביום 2.6.05 ניתן פסק דין חלקי על ידי בימ"ש זה אשר הסדיר את העברת הכספים ממשרד השיכון לידי העותרת באמצעות המועצה האיזורית. פסק הדין החלקי אימץ הסכמות שגובשו בדיון לפיהן יועברו כספים המוחזקים במשרד השיכון לחשבון הפיתוח עבור מרכז הטניס, בהתאם להוראות סעיף 31 ד' לחוק יסודות התקציב. המועצה התחייבה לחתום על כל המסמכים הרלוונטיים כדי לאפשר את העברת הכספים.

לאחר שניתן פסק הדין החלקי הגישה העותרת בקשה למתן צו לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט (בש"א 31045/05) ובה נטען כי המועצה האיזורית אינה מעבירה את המסמכים הרלוונטיים למשרד השיכון באופן שיאפשר את העברת הכספים לעותרת, בהתאם לפסק הדין החלקי. ביום הדיון בבקשה טען ב"כ המועצה כי המסמכים נחתמו בהתאם להחלטת בית המשפט והועברו למשרד השיכון, שדרש מהמועצה חתימה על מסמכים נוספים. חתימה זו התעכבה עקב בעיות בריאות של ראש המועצה, אך ב"כ המועצה התחייב כי המסמכים ייחתמו. ביהמ"ש קבע כי הבקשה תיוותר תלויה ועומדת כדי לבדוק אם המסמכים נחתמים עד ליום 13.7.05.

בדיון שהתקיים בפני בימ"ש זה הציעו העותרת/המבקשת והקבלן המבצע שיקבע מנגנון לפיו יועברו כספים מהמדינה ישירות אליו, באמצעות מע"צ ולא דרך חשבונות המועצה המקומית, שתמשיך לפקח על הפרוייקט ותאשר שהעבודות בוצעו באופן שיהווה אישור גם לתשלום כספים. זאת כדי למנוע מצב בו יבלעו הכספים בין כלל חובות הרשות לגורמים שונים. המועצה המקומית התנגדה לחוזה משולש שכזה ועמדה על כך שהכספים ימשיכו לזרום דרך קופת המועצה. 

בפסק דין שניתן על ידי בימ"ש זה מיום 26.7.05 נקבע כי המשיבים לא העלו כל טעם סביר להתנגדות להסדר הנ"ל וזאת מאחר שאין לרשות המקומית כל סמכות לעשות כל שימוש בכספי הפיתוח, למעט העברתם לפרוייקט שלשמו יועדו. כל פעולה אחרת היא אסורה ואף מהווה עבירה. עם זאת, נקבע כי אין מקום ליתן צו שיחייב את המועצה המקומית לחתום על ההסכם המשולש מאחר שאם מובטחת העברת הכספים בדרך אחרת, כי אז אין הכרח בחתימתו של אותו הסכם. בפסק הדין של בימ"ש זה ניתן צו המורה למועצה המקומית סאג'ור לבצע את כל הפעולות הנדרשות כדי להבטיח את סיום בניית הכביש והעברות הכספים לקבלן המבצע. נקבע כי ימונה מטעם מע"צ מפקח נוסף שישמש כמפקח על פעולות הבנייה וזאת בנוסף ובמקביל לפיקוח מטעם המועצה. כן ניתן צו המורה למשיבים לאפשר לאלתר לקבלן המבצע להתחיל בביצוע העבודות להשלמת סלילתו של הכביש המוליך אל מרכז הטניס ולאפשר את חיבורו של מרכז הטניס לרשת המים ולהבטיח הספקה סדירה של מים למרכז הטניס וזאת עד לחיבורו בחיבור קבע לרשת המים, לאחר שיושלמו עבודות הבניה.

על פסק דינו של בימ"ש זה הוגש ערעור על ידי המשיבים לבית המשפט העליון בו נטען כי בימ"ש זה דן בעתירה בחוסר סמכות עניינית מאחר שמדובר בעתירה העוסקת ביחסים החוזיים בין העותרת למשיבים ומקומה בבימ"ש אזרחי. כן נטען כי העותרת השתהתה בהגשת העתירה, כי אין יריבות בין המשיבים לעותרת בכל הנוגע לתנאי סלילת הכביש, נטען כי הטענה בדבר העברת הכספים מתבררת בהליך האזרחי וכן נטען כי בימ"ש זה ייחס למשיבה/מערערת שם שיקולים זרים בכל הקשור למערכת היחסים שבינה לבין הקבלן על סמך הבנה לא נכונה של דברי המשיבה בפני בית המשפט. ביהמ"ש העליון בפסק דינו מיום 13.12.06 דחה את טענות המשיבה/המערערת שם ואת ערעורה וקבע כי אין מקום לעיכובו של סלילת הכביש על ידי המשיבה/המערערת שם וכפועל יוצא מכך עיכוב פתיחתו של מרכז הטניס. כן נקבע כי יש מקום לחיבור המרכז לרשת המים בחיבור ארעי, כפי שקבע בימ"ש זה.

בבקשה זו שבפני טוענת המבקשת כי למרות שני פסקי הדין המורים למשיבים לבצע ללא דיחוי את עבודות סלילת הכביש והתשתיות הנלוות לסלילה, המשיבים אינם נוקטים ולו ראשית פעולה הדרושה לשם ביצוע העבודות, כגון פניה למע"צ. המבקשת מציינת כי המשיבים אף לא חיברו את המרכז לרשת המים, למרות שביהמ"ש זה וביהמ"ש העליון הורו להם לעשות כן.

המשיבים טוענים כי ביהמ"ש לעניינים מנהליים אינו מוסמך על פי סעיף 6 לפקודת בזיון ביהמ"ש לכוף אדם לציית לצו שניתן על ידו שכן ביהמ"ש לעניינים מנהליים אינו נמנה על בתי המשפט המפורטים בסעיף זה.

כן טוענים המשיבים כי משלא צורפה משיבה מס' 7 בעתירה (הקבלן המבצע) שהיא למעשה הצד הטבעי והישיר להליך בעניין הכביש ולעניין הוראות ביהמ"ש, דין הבקשה להדחות.

עוד טוענים המשיבים כי המבקשת מנסה ליצור יש מאין ולשנות את שנקבע בפסק הדין. לטענת המשיבים, הצו היחיד שכוון למשיבים הוא רק מה שנקבע בפסק דינו של בימ"ש זה ובביהמ"ש העליון לא ניתן כל צו מעבר למה שנקבע בפסק הדין של בימ"ש זה.

המשיבים טוענים כי הבקשה לא הוגשה כהלכה ולכן דינה להדחות על הסף, זאת מאחר שלא צורפה הזמנה ואף לא צורף הצו וההליך שאמור להינקט באופן עצמאי מהדיון בעתירה ולא כבקשה זמנית, פגום.

לטענת המשיבים, מאחר שהצו שניתן על ידי בימ"ש זה הוא צו לביצוע כל הפעולות הנדרשות כדי להבטיח את סיום בניית הכביש והעברות הכספים לקבלן המבצע, אין מדובר בצו אופרטיבי ספציפי המחייב לעשות מעשה מסוים ספציפי ולכן לא ניתן לאוכפו על פי פקודת בזיון בימ"ש. המשיבים טוענים כי הפעולות הדרושות להבטחת סיום בניית הכביש אינן פעולות שעל המשיבים לבצע וכי המשיבים עמדו בהתחייבותם והעבירו את הכספים שהועברו באמצעות אוצר השלטון המקומי לחשבון המבקשת.

המשיבים מציינים כי זימנו ישיבות רבות לצורך קידום השלמת הכביש על ידי הקבלן המבצע, בהשתתפות נציגי המבקשת; מהנדס המועצה דרש מהקבלן המבצע להתחיל באופן מיידי בביצוע גמר הכביש ללא הפסקה; הקבלן המבצע הוא זה שסירב לבצע את העבודות והדבר ידוע למבקשת; המשיבים חתמו על הסדר פשרה שגובש בין הצדדים במסגרת הליכים בביהמ"ש העליון; הקבלן המבצע נמצא בהליכי פירוק. על כן, טוענים המשיבים, כי הם קיימו את פסק הדין ולא מנעו מהקבלן המבצע לבצע את השלמת הכביש.

בעניין החיבור הארעי לקו המים טוענים המשיבים כי אין כל מקום לאכיפת צו זה כנגד המשיבים שכן החיבור הארעי מיועד אך ורק לצורך ביצוע עבודות הבניה במרכז הטניס ואין מחלוקת כי עבודות אלו הסתיימו ולכן אין עוד מקום לחיבור ארעי לרשת המים.

המבקשת טוענת מנגד כי הסכסוך בין המשיבים לקבלן המבצע איננו טעם לעיכוב העבודות ואין חובה כי פסק הדין יבוצע באמצעות קבלן מבצע זה או אחר. כן טוענת המבקשת כי למרות פסקי הדין שניתנו המשיבים לא הקימו מנגנון להעברת הכספים הנוספים לטובת הפרויקט בעתיד.

דיון:

סמכות ביהמ"ש לעניינים מנהליים ליתן צו לפי פקודת בזיון בית משפט:

סעיף 6(1) לפקודת בזיון בית המשפט קובע כך: